מה ההבדל ביו ברבור שחור לבין בועה? לדוגמא, משבר הקורונה היה ברבור שחור קלאסי, לא היה ניתן לצפות אותו והיה קשה גם להבין את ההשפעות רחבות ההיקף של המגפה תוך כדי התרחשותה. מצד שני, בועת הדוט.קום של 2000 הייתה מקרה טיפוסי של התפוצצות בועה. חברות עם הכנסות מועטות והפסדים כבדים קיבלו ערך של עשרות מיליארדים. הימים היו, ימיה הראשונים של מהפכת האינטרנט והיה ניתן לצפות שהחברות שהשתתפו בתעשייה המתפתחת ירוויחו המון. אבל אפילו סיסקו הענקית שיצרה ראוטרים, וסוויצ׳ים - אבני היסוד של האינטרנט תומחרה בשווי שלא היה יכול להדביק הציפיות, גם לאחר שמהפכת האינטרנט עלתה על כל דמיון והגיעה לכל בית בעולם המערבי. מניית סיסקו הגיע לשיא במרץ 2001 ולא הצליחה לחזור לאותו השווי מאז. דוגמא אקטואלית יותר להתפוצצות של בועה התרחשה זה עתה במניות הטכנולוגיה הקטנות ששמו דגש על הגדלת משתמשים והכנסות אבל שיקפו תחזיות צמיחה לא ריאליות ברווחים. המחשבה הטריוויאלית היא שמניות הטכנולוגיה הקטנות מתומחרות גבוה מדי ולכן יש להימנע מלהשקיע בהן, מחשבה תרחיש פחות טריוויאלי הוא נפילתו של בנק SVB, שהיה תלוי בהצלחת תעשיית ההייטק. בפרק היום נדבר על ההבדלים בין ברבורים שחורים גאוגרפיים (כמו הקורונה בראשית ימיה בסין) וסקטוריאליים (כמו הקורונה בהמשך דרכה ששיתקה לחלוטין את תעשיית התיירות הגלובלית). נדבר על האפשרות להתגונן מתרחישים דיס-אוטופיים שונים וכיצד לפזר סיכונים מפני בועות שונות, ולא פחות חשוב איך לא לפספס את העליות הגדולות שביניהם.